פרוין שמואלי בוכניק | המתנה ליופי

אוצר: עודד זידל

פתיחה: 12.6.2025 | נעילה: 24.7.2025

המתנה ליופי

בתערוכתה החדשה מעמיקה האמנית את חקירת הקול הנשי ואת הקשר בין רוחניות ליופי.  

לאורך השנים, עסקו עבודותיה של שמואלי בארכיטיפים מיתולוגיים ויונגיאניים, ובתערוכה זו היא פונה למקורות יהודיים: תהילים, שיר השירים, קבלה ועוד על מנת לחשוף את בקשת האלוהות דרך הייצוג הנשי.

שמואלי ניגשת אל מלאכת הציור כאל מעשה של גילוי, של חיפוש אחר האלוהי במציאות. תהליך העבודה שלה איננו רק טכני – הוא פולחני. כל קו נושא איתו תפילה, כל משיכת מכחול היא ניסיון ללכוד את הרגע בו היופי מתגלה – לא כי הוא מובן מאליו, אלא כי הוא חמקמק, כמעט נעלם.

דמות האישה שבמרכז היצירות אינה בדיוק דיוקן – היא סמל. היא הגוף שהופך לכלי, למוביל של רוח, לאפשרות לנוכחות אחרת. בין אם היא מופיעה בקווים עדינים, במרקמי צבע או בתנועה שבין צל לאור – היא נושאת את המבט אל מה שמעבר.

העבודות נולדות מתוך שבר: שבר אישי, שבר לאומי, שבר קיומי. אך דווקא מתוך הרס וצער, מציעה שמואלי את היופי ככוח מתמיר. לא יופי מצועצע או דקורטיבי, אלא יופי שיש בו אמת, שלמות פגומה, זכר לשכינה שגלתה – ואולי רמז לשובה.

האמנית מציינת כי כל יצירה נועדה להיות ביטוי לכיסופים לנוכחותו של הבורא, וליופיו האלוהי הממלא כל פרט, קו וצבע. היא מדגישה כי כל משיכת מכחול היא ביטוי לתשוקה להרגיש את יופיו הנסתר של הבורא, ולהביא את האור אל המציאות.

באמצעות יצירותיה, מבקשת שמואלי לראות את השפעת היופי השמימי דרך דמות האישה, המשקפת את הדרך בה היופי יכול לרפא, להחיות ולגלות את העומק הפנימי של האדם. היא מציגה את האישה כסמל למידת התפארת העליונה וההרמוניה השמימית, המחברת אותנו לצורך העמוק בגילוי נוכחות הבורא כאן, בעולם החומר.

״המתנה ליופי״ מזמינה את הצופים בה להאט, להמתין, להתעכב, להקשיב, לפנות מקום לבלתי נשמע.

עודד זידל

הטלויזיה הקהילתית של כפר סבא – TVkfarsaba

מעפר התנערי

״היצירה נשענת על הקומפוזיציה הקלאסית של גוסטב דורה לציור המקראי ״לך־לך״, אך שואבת את עוצמתה מהרקמה הרוחנית והפיזית של ירושלים. על רקע האבנים העתיקות והמרקם העירוני־קדוש, מתגלה דמות נשית מרחפת, שידיה בתפילה. 

הפניה האלוהית כאן כפולה: אישית וכוללת. זוהי תפילה פרטית של הנשמה, אך גם תחינה קולקטיבית של האנושות כולה – קריאה לגילוי, לנוכחות, לנסים ולישועה. הדמות הנשית מבקשת לחולל איחוד מחודש עם הצד הזכרי־האלוקי .

כמו אברהם בציווי ״לך־לך״, גם השכינה יוצאת למסע – מסע של התנערות מהעולם החומרי, בקריאה אל השמים מתוך העומק האנושי.

גלריה אגריפס 12, ירושלים
מעפר התנערי, 2025. שמן על בד, 150 על 320 ס״מ. צילום: ים שלום בוכניק
גלריה אגריפס 12, ירושלים
המתנה ליופי, 2020. שמן וחול על בד, 50 על 60 ס״מ. צילום: ים שלום בוכניק
גלריה אגריפס 12, ירושלים
הצימאון, 2020. שמן על בד, 80 על 100 ס״מ. צילום: ים שלום בוכניק
גלריה אגריפס 12, ירושלים
״כנשר יעיר קינו״, 2025. שמן על בד. 100 על 100ס״מ. צילום: ים שלום בוכניק
גלריה אגריפס 12, ירושלים
״שירת הבריאה״, 2025. שמן על בד. 100 על 100 ס''מ. צילום: ים שלום בוכניק
״זכר ונקבה בראם״, 2025. שמן על בד, 155 על 85 ס״מ. צילום: ים שלום בוכניק