דדלוס, הדמות המיתולוגית, האב-טיפוס של המדען הראשון והממציא הגאון, אשר קרא תיגר על כוח הכבידה והמציא את הכנפיים האנושיות הראשונות. כיאה לסיפור מיתולוגי קלאסי, שזורים בסיפורו בו-זמנית הברק המופלא של גאונות אנושית, ההירואיות, חטא ההיבריס והטרגדיה.
בתערוכה זו אני מתחקה באמצעות דדלוס המיתולוגי, אחר הדדלוסים שבנפשי. אני יוצרת קווים וקטורים ביניהם, מותירה בחלל התערוכה עקבות – כתעלומה המבקשת להתפענח. כמו אומנים גברים במהלך ההיסטוריה שניכסו לעצמם מוזה נשית כמושא הערצה המהדהד את מאווייהם הפנימיים, אני מבצעת היפוך מגדרי ומנכסת לעצמי את דדלוס כמוזה, חושפת צדדים כמוסים בנפשי, דולה אותו מן התת-מודע האישי ומתחברת אל התת-מודע הקולקטיבי.
בתערוכה זו אני מבקשת לבטא את הכמיהה האנושית לנצחיות באמצעות החולף – ובכך גם חותרת תחתיה. אני עוסקת במלאכת הרכבה שברירית ובהכלאות חומריות של פרגמנטים, משלבת יחד אסמבלאז׳ים רדי-מייד, קולאז׳ים, הדפסות, רישום, וידאו וסאונד, מעבירה אותם טרנספורמציה ויוצרת בחלל סיפור אחד – אישי וכלל-אנושי גם יחד.
התערוכה מביאה לידי ביטוי את הכמיהה לאסתטיקה וליופי, תוך הליכה על הקו הדק שבין התפעמות לחרדה, בין הפואטי לפאתטי, בין פאתוס לאירוניה, ובין טרגדיה להומור.
פנינה שלוי
בארי דייויס מן הג׳רוסלם פוסט ביקר בגלריה ופגש את פנינה שלוי.
״שוחחנו ארוכות על התערוכה, על אומנות ועל החיים – איך לא?״ כותבת פנינה.
