כמרכז לאמנות עצמאית וחופשית.
קבוצת אגריפס 12 – גלריה לאמנים
נרשמה כעמותה בנובמבר 2006 ובין מטרותיה: קיום תערוכות ללא שיקולים מסחריים;
יצירת במה לשיח בין אמנים תוך עזרה וכבוד הדדים;
טיפוח יוזמות של אמנים ושל קבוצות אמנים ; קידום ירושלים כמרכז אמנותי
הגלריה השיתופית אגריפס 12 הוקמה באפריל 2004 על ידי 15 אמנים בחצר ציורית בלב ירושלים כמרכז לאמנות עצמאית וחופשית.
במסגרת הגלריה מתקיים שיח בין אמנים צעירים לוותיקים, בין ציירים, צלמים, פסלים ואמני מולטימדיה. הגלריה מייצגת חתך עשיר ומגוון של אמנות ישראלית עכשווית. הגלריה מהווה חממה לקידום תהליכי היצירה של חבריה ומשמשת עבורם מעבדה ובמה חיה לנסיונותיהם האמנותיים.
בגלריה מתקיימות תערוכות יחיד של חברי הגלריה, תערוכות קבוצתיות, מפגשי שיח גלריה וערבי מוסיקה ושירה. הגלריה משתפת אמנים אורחים בתערוכות קבוצתיות ובפרוייקטים מיוחדים.
בין השאר יזמו והציגו אמני הגלריה את התערוכות והאירועים הבאים:
מבעד ומעבר לנייר, ספרי אמן ועבודות על נייר של אמני הגלריה אגריפס 12 ואמנים אורחים (2024)
התערוכה מתחקה אחר תהליכי עבודה של אמנים באמצעות התבוננות במתווים ובניסיונות בחומר. בדיקות וחיפושים שמבצע האמן אינם בהכרח אחר נושאים, אלא, יותר מכל, בחינה של התנהגות חומרית, מרקמים או צירופים משותפים. מה קורה כשחומר שומני פוגש צבע מדולל? איך מתנהג צבע מים במגע עם נייר מצופה שעווה? איך החומר מועיל למצע (ולהפך)? האם נוצרות זרימות משוחררות של צבע או שיש הפרעות ושיבושים בהתפשטותו?
בתערוכה מוצגים ספרי-אמן וספרי סקיצות כקטגוריות נפרדות. ספרים אלו הם נטולי קומפוזיציה ותכנון מראש. הם נעדרי כרונולוגיה או רצף הגיוני אחר בין הדפים. כל דף או חלק מהדף טעון בהשראה ובאנרגיה התלויים בזמן ובמרחב עבודה. מה שמתרוצץ במוחו של האמן מתפרץ על הנייר.
חוזרים עבודות חדשות של אמני אגריפס 12 (2023)
אירועי ה-7 באוקטובר 2023 – ״השבת השחורה״, הפכו את כולנו לפוסט-טראומטיים ויעברו שנים רבות עד שנוכל להחלים. קשה לכתוב על הימים האלה בלי להיתקף מחנק… הכל כאילו נעצר.
הניסיונות לתאר את מצב הרוח ואת היומיום אינם צולחים ואפילו השאלה הפשוטה ״מה שלומך״ נראית לא במקום… ואנחנו מגיבים בתנועת אין אונים ומקווים לימים טובים יותר.
״מה יהיה כשנקום מן האפר ונחזור אל חיינו… מאיפה אפשר להתחיל מחדש אחרי ההרס והאובדן של כל כך הרבה דברים שהאמנו בהם, שבטחנו בהם… לעולם נצטרך אנו הישראלים לחיות כאן מתוך דריכות עליונה… מתוך מאמץ לא פוסק להיות בעת ובעונה אחת גם אתונה וגם ספרטה״ (דוד גרוסמן, מוסף הארץ, 12.10.23).
אירוע השקת הספר שמלה, סימלה: שיבה לאנטיאה (2022)
ספר מרהיב ומעורר מחשבה הכולל יצירות של 101 אמניות ואמנים ישראלים שהשתתפו בתערוכה שמלה, סימלה: שיבה לאנטיאה, שהוצגה ב- 2019 בגלריות אגריפס 12 ומרי בירושלים ונאצרה על ידי נעמי טנהאוזר וריטה מנדס- פלור, מייסדות גלריה אנטיאה לאמנות פמיניסטית, גלריה חלוצית ופורצת דרך שפעלה בירושלים חמש עשרה שנים בין 1994 – 2009.
לצד עבודות האמניות והאמנים, כולל הספר מאמר היסטורי מאת ד״ר רות מרקוס, מייסדת העמותה לחקר אמנות, נשים ומגדר בישראל, הסוקר את פועלה של גלריה אנטיאה והשפעתה המתמשכת על השיח הפמיניסטי בזירת התרבות הישראלית.
הספר יוצא לאור ביוזמת גלריה אגריפס 12 וגלריה מרי ובשיתוף העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל.
מעשה במרחב (2022)
עבודת אמנות היא – בין השאר – תוצאה של מערכת יחסים בין אמן לבין מרחב עבודה. מעשה במרחב היא עלילה המתרקמת מתוך המקומות בהם שוהים ופועלים אמנים החברים בשתי זירות אמנות בירושלים: גלריה אגריפס 12 וגלריה מרי. הסטודיו, החלל הביתי, המרחבים החיצוניים או הזיקות שבין הפנים לבין החוץ, גם בין הפיזי לבין הנפשי, הם חוטי המארג השזורים בין המעברים השונים כדי לספר סיפור חזותי-עכשווי על מרחבי עבודה ועל מעשים.
אוצרת נארוה ט׳ בראזני. התערוכה מלווה בקטלוג.
נאופוסטיזם? נאוסנט? (2021)
היא תערוכה קבוצתית שאצרו לנה זידל וסשה אוקון בהשתתפות אמני הגלריה ואמנים אורחים.
התערוכה חוקרת את ההקשרים בין העבודות של האמנים המשתתפים בה לבין עבודות של אמני הסנטימנטליזם הקלאסי מהמאה ה-18 ומלווה בקטלוג.
דיאלוגים חזותיים עם משה קסטל (2021)
היא תערוכת מחווה של אמני הגלריה אגריפס 12 לצייר משה קסטל, יליד ירושלים.
התערוכה אותה אצרו אסנת שפירא ולנה זידל הוצגה במוזיאון קסטל במעלה אדומים לרגל 10 שנים להקמתו ולוותה בסרט וידאו בהשתתפות ד״ר גדעון עפרת.
הסלון ברחוב אגריפס (2020)
היתה תערוכת מחווה לספר: וינה 1900 שיצא לאור ב-2019 בעריכת רינה פלד ושרון גורדון.
הספר הוא מעין רטרוספקטיבה של החוויה הווינאית המיוחדת במפנה המאה התשע-עשרה. רבים מהמאמרים המקובצים בו עוסקים בהיבטים התרבותיים, אמנותיים וחברתיים של וינה במפנה המאה התשע-עשרה: הארכיטקטורה, הסדנאות הווינאיות שבהן יצרו מיטב אמני התקופה כמו, גוסטב קלימט, יוזף הופמן ואוטו וגנר, המוסיקה של גוסטב מאהלר, הפסיכואנליזה הפרודיאנית, מורשת הקולנוע הוינאי, בית הקפה, המטבח הוינאי, אשת הסלון, הנערה המתוקה ועוד.
לצד האירועים האקדמיים שהוקדשו לספר קיימה גלריה אגריפס 12 ארוע אמנותי מיוחד והפכה את הגלריה למעין סלון בו כל אחת ואחד מהאמנים מציג עבודה עכשווית המתכתבת עם וינה של מפנה המאה התשע-עשרה. העבודות התפרסו על פני סוגי מדיה שונים: ציור, פיסול, מיצב, מיצג, צילום וצורפות.
את התערוכה אצרו רינה פלד ומקס אפשטיין והיא לוותה בקטלוג.
שמלה, סימלה: שיבה לאנטיאה (2019)
תערוכה שאצרו נעמי טנהאוזר וריטה מנדס פלור, הוצגה בגלריה אגריפס 12 ובגלריה מרי הסמוכה, לרגל 25 שנה להיווסדה של גלריה אנטיאה לאמנות פמיניסטית בירושלים.
בתערוכה השתתפו מאה אמניות ואמנים שהתבקשו להציג יצירות העוסקות בייצוגי השמלה, ולפרש פריט לבוש זה על פי הבנתן/ם.
ספר אמני אגריפס פרק א׳ ו ב׳ (2018)
בין כיסוי לגילוי (2017)
התערוכה שאצרו בתיה רוזנק וגבי יאיר, הציגה נושאים המשקפים את המתח שבין הממשי למטפיזי ובין הקיים לבין הנעדר. בתערוכה זו נעשה ניסיון לבדוק את הפער בין הקצוות לכאורה, את קווי התפר או הזליגה שבין חולין לקדושה, דיבור ושתיקה, גילוי וכיסוי.
כמו לחישה (2017)
התערוכה ״כמו לחישה״ שאצרה אלחנדרה אוקרט, והתקיימה בגלריה ׳סקיצה׳ בבית אות המוצר, לא דיברה שפה מהפכנית, אלא ביטאה באופן חרישי תחושות
שאין להן קיום בעולמם של מרבית בני האדם. יצירות האמנות והשירה בתערוכה הנכיחו תחושות אלה, והזמינו את הצופים להיות עדים לקיומן.
תערוכת חתני הפרסים ע״ש שושנה ומרדכי איש שלום (2014)
הציירים אלכסנדר אוקון ורונן סימן טוב, אוצרים: לנה ועודד זידל
הבלתי תלויים (2014)
את התערוכה שציינה עשור לפעולתה של הגלריה אצרה תמר גיספאן והיא הציגה את עבודותיהם של 30 אמני הגלריה בעבר ובהווה. התערוכה לוותה בקטלוג.
ניבים (2013)
תערוכת וידאו, סאונד ומיצב, שאצר אלברט סוויסה. התערוכה הציגה עשרה אמנים אורחים ובהם קבוצת סלה מנקה, נבט יצחק ואמנית הקול ויקטוריה חנה. התערוכה לוותה בקטלוג.
האמנית ליאורה וייז, חברת הגלריה, יזמה ואצרה את פנינה (2013) ארוע הנעילה של פסטיבל מנופים. בארוע שנערך בכיכר אבן ישראל הסמוכה לגלריה. סיפקו שמונה אמנים ירושלמיים אפשרות הצצה אל מאחורי הקלעים של יצירתם בתצוגה על מסך וידאו רחב. המופע שילב פעילויות אמנותיות בכיכר עם דוכנים של בעלי עסקים מקומיים והסתיים במופע מוסיקלי של אמן העוד נינו ביטון ותזמורת המגרב.
סלון ישראלי לצילום (2006)
היתה תערוכה קבוצתית בה אירחו הצלמים עינת עריף ויוסי גלנטי, חברי הגלריה, 37 צלמים ישראליים.
עבודות בשחור (2005)
היתה תערוכת מחווה לציירת טובה ברלינסקי, הציירת אורנה מילוא, חברת הגלריה אצרה תערוכה בה הוצגו לצד עבודותיה של ברלינסקי, עבודות שנוצרו על ידי חברי הגלריה במיוחד לתערוכה.
