מקס אפשטיין מציג אסמבלאז'ים שיש בהם שילוב מרתק בין "חדר פלאות" בארוקי, לבין ה-objets trouve's של אמני הדאדא והסוריאליזם. אופן ההצגה של האובייקטים בחלל הגלריה, על הריבוי, העושר, האקלקטיות והדחיסות שלהם, הופכים אותו למעין "חלל פלאות, או "חלל מוזרויות" בארוקי. אולם האובייקטים עצמם מבחינת תוכנם ומשמעויותיהם, מהדהדים יותר מכל את ה-objets trouve's הדאדאיסטים-סוריאליסטים, ומעלים בזיכרון את עבודותיהם של מרסל דושאן, מאן ריי, מרט אופנהיים ואחרים. התערוכה מיטת אמן חושפת לפנינו את עמדתו של מקס אפשטיין כאמן בעולם. כמשוטט ואספן אובססיבי הוא מביא אל הסטודיו חפצים שונים המושכים את תשומת ליבו, ושם באמצעות עבודת מלאכה שקדנית של הלחמה, הדבקה, ריתוך וכיו"ב הם עוברים תהליך של מטמורפוזה והופכים לאובייקטים אמנותיים, המבטאים את אופן ההתבוננות שלו במציאות ואת עמדתו ביחס אליה. עמדה שיש בה הזמנה ל"שינה פעילה" או לחלימה, אלא גם ביקורת.

גם אולגה גולצר, ש"Anima verite" שלה מוקרנת על תקרת הגלריה, מעל למיטה המוצבת במרכז החלל, היא אספנית אובססיבית היוצרת מתוך אובייקטים הלקוחים מן המציאות עולם נוסטלגי-חלומי בעזרת הדמיון.

לצידם מוצגות "המדליות" של האמנית-אורחת: ליהי גולצר (בתה של אולגה). היא מנתחת את סביבת העבודה של אולגה, אוספת טעמים, דגימות ומזכרות, ומשתמשת בהם כחומרי-גלם ל"מדליות" שאותן היא מעניקה לשני הקולגות המבוגרים יותר שלה.