התערוכה מציגה חמישה אמנים העוסקים בציור המבוסס על התבוננות. הבחירה בציור פיגורטיבי העושה שימוש בפרקטיקות מסורתיות היא לכאורה צפויה ואנכרוניסטית אבל רק לכאורה. ישנן כיום אינספור אפשרויות לייצר ולהעתיק דימויים בקלות רבה והבחירה העיקשת להשתייך למסדר האבירים הנאמן לציור ולהתמיד בכך במשך שנים, פיתוח המיומנויות, בחירת הנושאים, גילוי נקודת המבט והנגיעה היחודית היא לא מובנת מאליה. אנו סבורים כי ציור כזה, כשהוא במיטבו תמיד יהיה מרתק ורלבנטי.

נטליה זורבובה מציגה נופים בצבעי אקריליק על נייר שציירה כשביקרה ביוסטון, טקסס הציורים רוויים באקספרסיה מאז'ורית, מוזיקליות ותנועה מלאת חיים.

אסיה לוקין מציגה נופים מתל אביב ועין חרוד וציורים המבוססים על רישומים שנעשו בבתי חולים. בציוריה יש התבוננות חדה, נגיעה אמינה, אנושיות ואמפטיה רבה כלפי מושאי הציור.

אולגה קונדינה מציגה נופים בצבעי מים שצויירו בראש פינה, מקום מגוריה. קונדינה עושה שימוש בצבעי יסוד, בצבעוניות חריפה, משטחים צבעוניים גדולים וקומפוזיציות על סף ההפשטה.

בוריס קינקולקין מצייר שוב ושוב את הנוף הנשקף מחלון חדרו, פורטרטים עצמיים ופורטרטים של אנשים הקרובים אליו בצבעי שמן על בד, קינקולקין בוחר להשאיר משטחים גדולים של קנבס חשוף – נגיעותיו בבד הן תמציתיות ושואפות לוותר על כל מה שעודף.

עמוס רבין מצייר במשך שנים טבע דומם ובו פריטים מתוך האוספים שלו. גיבורי הציור הם שטיחים, צלחות וקומקומים, רקמות בוכאריות, סוזאנים וכלי נחושת. הצבעוניות, המצע הפורמט והטכניקה משתנים מציור לציור ובתוך אותה מערכת מצומצמת מפתיעים ומגלים בכל פעם ציור חדש.

מקס אפשטיין, עודד זידל