דינה בליך (חברת גלריה לשעבר)

דוא״ל: dina.blich@gmail.com
אתר: https://dinablich.com

דינה בליך, אמנית רב תחומית, ילידת 1962, סנט פטרבורג. עלתה לארץ ב-1978.
בוגרת ״האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל״ ירושלים, 1987.
עוסקת במיצב, מיצג, פיסול, ציור, קרמיקה, בימוי, וידאו ארט.
העלתה שיש הצגות רב תחומיות ועשרות מופעי פרפורמנס במוזיאונים, תיאטראות ופסטיבלים שונים ביניהם: מוזיאון תל-אביב לאמנות, תיאטרון תמונע, פסטיבל עכו.
ניהלה אמנותית את קבוצת אוונגרד ״סמרטוט״, 2016 – 2017.
השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות, בינהן: במוזיאון הלנה רובינשטיין, מוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד. הציגה מספר תערוכות יחיד, בינהן בShtadtmuseum, דיסלדורף, גרמניה.
פסלים סביבתיים שיצרה מוצגים ברחבי הארץ.

 

מיצגים והצגות

2019 – ״גברת אדון"״ – מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד.
2019 – ״שפע״ – festival ,Sancy .white art צרפת.
2018 – ״נעילת מושב החורף״ מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד.
2017 – ״קונצ׳רטו נשי ברה מינור״, מוזיאון תל-אביב לאמנות.
2017 – ״המלתחה״, מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
2017 – ״בתווך״, גלריה עירונית לאמנות, ראשון-לציון (בשיתוף עם טניה פרמינגר).
2017 – ״לגעת בכדור הארץ״, מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת-גן (בשיתוף עם טניה פרמינגר).
2014 – ״סלון כלות״, כותר פיס, בית לתרבות יוצרת, קריית-אונו.
2013 – ״היא והוא״, תיאטרון תמונע, פסטיבל ״ימי תל -אביב בסנט פטרבורג״.
2012-2014 – ״המפטי דמפטי״, תיאטרון תמונע, Youth Theatre on the Fontanka, SPB
2009 – ״פרידה״, תיאטרון תמונע, תיאטרון קרוב, תל-אביב.
2008 – ״אן-דן-דינה״, מוזיאון ינקו דאדא (פסטיבל בבושקה).
1994 – ״לידתו של אפולו״, פסטיבל עכו.
1993 – ״מי מכיר את האיש שבקיר?״ בית אמנים, ירושלים.
1993 – ״אנאפט״, בית אמנים, תל-אביב.
1992 – ״LOY BAKANACH״ – אירוע אלטרנטיבי של פרפורמנס ישראלי, סינמטק תל-אביב.
1992 – ״פעולה בנאלית סמויה מן העין״, גלריה ״הקיבוץ״ תל-אביב.
1987 – ״מחכים למשיח״, מיצג חוצות, פסטיבל ישראל (השתתפה כאמנית יוצרת וחברה בקבוצת לוויתן).
1985 – ״לזכרו של ולמיר״, מיצג חוצות, פסטיבל עכו (השתתפה כאמנית יוצרת וחברה בקבוצת לוויתן).

 

תערוכות

2020 – ״Still(a)life״ –תערוכת יחיד, Dusseldorf Stadtmuseum
2019-2020 –״"שעשועי דושאן״ – מוזיאון ינקו דאדא, עין-הוד.
2019-2020 – ״רשומון״ – גלריה אגריפס 12, ירושלים.
2019 – ״מקום״ – תערוכת יחיד, הגלריה הירוקה, ארסוף קדם.
2019 – ״חלומות״ – גלריה BY 5, תל-אביב.
2017-2018 – ״מושב החורף 2017״, בתערוכה ״מה מ(נ)שתנה?״, מוזיאון ינקו דאדא, עין-הוד.
2017-2018 – ״עמודי תווך״, גלריה עירונית לאמנות, בית גורדון-לונדון, ראשון-לציון (בשיתוף עם טניה פרמינגר).
2016 – ״דאדא הדור הבא״ – וידאו ארט, אירוע דאדאלנד, מוזיאון תל אביב לאמנות.
2012 – ״במבט חטוף״, תערוכת יחיד, גלריה ״8 ביפו״, תל-אביב.
2011 – ״תערוכת אמנות ישראלית״, בנק הפועלים, תל-אביב.
2010 – ״אגרטל עכשיו״, בית אמנים, תל-אביב.
2009 – ״בארץ רחוקה״, בית אות המוצר הירושלמי, ירושלים.
2007 – ״כדור אנרגיה״, גלריית עין-הוד.
2002-2003 – הביאנאלה השנייה לקרמיקה ישראלית, מוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב.
2002 – ״טקסטרה״, הגלריה העירונית, רעננה.
2000-2001 – הביאנאלה הראשונה לקרמיקה ישראלית, מוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב.
2000 – ״לאן זזה הוואזה״, הגלריה לעיצוב, חולון.
1999 – ״ארבע בשלוש״, גלריית ״שלוש שלושים״, נווה-צדק.
1993 – ״הכלאה״, בית אמנים, תל-אביב.
1987 – ״GRUPPENKUNST WERKE״, תערוכה קבוצתית במסגרת ״DOCUMENTA״, קאסל, גרמניה (השתתפה כאמנית יוצרת וחברה בקבוצת לוויתן).
1987 – ״דומם״, גלריה ״מימד״, תל-אביב.
1985 – ״זוכי פרס קרן תרבות אמריקה-ישראל״, מוזיאון הלנה רובינשטיין, תל-אביב.
1982 – ״מסמל לטכנולוגיה״, תיאטרון ירושלים, (עם קבוצת לויתן).

פרסים

2015 – פרס על פעילות אמנותית של משרד קליטה.
2013 – פרס על מקוריות, פסטיבל אפארט, סנט פטרבורג.
1986 – ציון לשבח עבור עבודה יוצאת דופן בקרמיקה
1985 – ״פרס שפירא״ עבור עיצוב תשמישי קדושה
1985 – זכייה ב״מכרז עיצוב טיילת העיר טבריה״ מטעם משרד התיירות
1985 – מלגת קרן תרבות אמריקה-ישראל.
1980 – מלגת קרן תרבות אמריקה-ישראל.

אוספים

Stadtmuseum, Dusseldorf
מוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב.
מוזיאון ינקו דאדא, עין-הוד.
אקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים.
אוספים פרטיים.

קישורי youtube

גלריה אגריפס 12
דינה בליך, שלושת הגרציות, מתוך הסדרה: הלבשה תחתונה, 2021, אקריליק על נייר, 70/50 (פרט)
גלריה אגריפס 12
דינה בליך, הלבשה תחתונה
גלריה אגריפס 12
דינה בליך, מעבר לקצפת, 2020. קרמיקה, זכוכית, בד, 28x50 ס״מ.
דינה בליך, פתיחת התערוכה הלבשה תחתונה, גלריה אגריפס 12, צילום אלכס זגרבה
דינה בליך, פתיחת התערוכה הלבשה תחתונה, גלריה אגריפס 12, צילום אלכס זגרבה