לנה זידל (חברת גלריה לשעבר)
אתרים: Webs: lenazaidel.com
www.lenazaidel.co.il
דוא״ל: Email: lenazaidel@gmail.com
כל המידות בסנטימטרים, גובה x רוחב
כל צילומי הרפרודוקציות של העבודות של לנה זידל, צולמו על ידי מיכאל עמר, אלה אם כן צויין אחרת
Measurements are given in centimeters, height × width
All the reproduction photos of Lena Zaidel's artworks in this website,
are taken by Michael Amar, unless otherwise noted.
לנה זידל – קורות חיים
נולדה ב-1962 בסנט פטרסבורג
עלתה לארץ בינואר 1976
משנת 1989 נשואה לאמן עודד זידל
משנת 1990 גרה ועובדת בירושלים
השכלה
1988 לימודי המשך במחלקה לאמנות, אקדמיה בצלאל, ירושלים
1987 בוגרת המחלקה לעיצוב גרפי, אקדמיה בצלאל, ירושלים
פרסים
2016 פרס שושנה איש שלום על יצירה אמנותית
1987 פרס האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים
1983 מלגת קרן תרבות אמריקה – ישראל (קרן שרת)
תערוכות יחיד
2023 חפצים הפוכים, גלריה אגריפס 12, ירושלים
2020 הומאז׳, גלריה אגריפס 12, ירושלים
2015 כמעט גן עדן, גלריה אגריפס 12, ירושלים
2013 זאבי חוצות, בית האמנים, ירושלים
2013 זאבי הבשורה, הגלריה בקיבוץ בארי
2007 כל המקומות קדושים 2, גלריה אגריפס 12, ירושלים
2006 כל המקומות קדושים, גלריה על הצוק, נתניה
2003 זאבים, בית האמנים, ירושלים
2000 דמטר, גלריה אנטיאה, ירושלים
1999 חברים מצוירים, בית ספר לצילום מוסררה, ירושלים
תערוכות בשניים (עם עודד זידל)
2019 ובחלומי… ינקו, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד
2016 לנה וחיות אחרות, פנורמות, גלריה טובה אוסמן, תל-אביב
2012 המנזר, פני השטח, גלריה אגריפס 12, ירושלים
2013 פנורמות ירושלמיות, גלריית מגדל שלום, תל-אביב
2009 גלריה נינה, גילה, ירושלים
תערוכות קבוצתיות נבחרות
2022 מעשה במרחב, הגלריות אגריפס 12 ו מרי, ירושלים
2022 לנה, עודד ומטע זידל, משפחתי וחיות אחרות, הגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה טבעון
2021 נאופוסטיזם? נאוסנט? גלריה אגריפס 12
2021 בית על הגשר, מוזיאון בית על הגשר, מוזיאון קייזרסוורת, גרמניה
2021 מחווה למשה קסטל, מוזיאון הצייר משה קסטל, מעלה אדומים
2020 וינה 1900, גלריה אגריפס 12, ירושלים
2019 שעשועי דושאן, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד
2019 יריד צבע טרי 11, תערוכת לווין, תל-אביב
2019 ״… חיי מין או מלכות השמים״, הלובי – מקום לאמנות, תל-אביב
2019 שמלה, סימלה – גלריה אגריפס 12 וגלריה מרי, ירושלים
2018 ספר אמני אגריפס 12, גלריה אגריפס 12, ירושלים
2018 משפחת האמן, גלריה אגריפס 12, ירושלים
2018 ספר אמני אגריפס 12, מקום לאמנות בקרית המלאכה, תל-אביב
2018 פנטזיה, גלרית הסדנה לאמנות יבנה
2017 מנופים, סלון הקוביה 2017, הקוביה יש מקום לאמנות, ירושלים
2017 הפלגת לילה, מקום לאמנות בקריית המלאכה, תל-אביב
2015 שדים ורוחות, הגלריה החדשה, ירושלים
2015 בויס, בויס, בויס – גלריה משונע, תל-אביב
2012 צבע טרי 5, היריד לאמנות עכשוית, תל-אביב
2012 עקבות המדבר, הגלריה בקיבוץ בארי
2012 ירושלים – מקודש לחול, גלריה שטרן, תל-אביב
2011 צבע טרי – 4, היריד לאמנות עכשוית, תל-אביב
2010 זאב,זאב! גלריה של בית קנר,ראשון לציון
2010 צבע טרי – 3, היריד לאמנות עכשוית, נמל יפו, תל-אביב
2010 ארבעה קירות, גלריה אגריפס 12, ירושלים
2010 רשמים IV, הביאנלה הארצית הרבעית לרישום, ירושלים
2008 אנטיאה דרום, המכללה האקדמית לחינוך ע״ש קיי, באר-שבע
2008 פרויקט מנופים, קצוות, הגלריה החדשה, אצטדיון טדי, ירושלים
2008 ירושלים: שברי פנים, בית האמנים, ירושלים
2007 דור המדבר, בית האמנים, ירושלים, וגלריית הקיבוץ, תל-אביב
2007 רשמים III, הביאנלה הארצית ה-3 לרישום, בית האמנים, ירושלים
2007 האלכימאיות, הגלריה החדשה, אצטדיון טדי, ירושלים
2005 רשמים II הביאנלה הארצית השניה לרישום, בית האמנים, ירושלים
2004 הביאנלה הבינלאומית הרביעית לרישום, פילזן, צ׳כיה
1995 מראות שירה, בית האמנים, ירושלים
1982 מסמל לטכנולוגיה, קבוצת לוויתן, תיאטרון ירושלים
אוספים נבחרים
מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד, 2019
מוזיאון ישראל, מחלקה לרישומים והדפסים, ירושלים, 2015
קרן לוין לאמנות ישראלית (אוסף גדעון עפרת), 2013
הגלריה לאמנות אום אל-פחם, 2007
טקסט של גדעון עפרת לקטלוג התערוכה של לנה זידל: זאבי חוצות, בית האומנים, ירושלים, 2013
חידת הזאבים / גדעון עפרת
״שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַם וּרְאוּ־נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם־תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם־יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ. […] עַל־כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר, זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם, נָמֵר שֹׁקֵד עַל־עָרֵיהֶם, כָּל־הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם, עָצְמוּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶם.״ (ירמיהו, ה´ 1, 6)
האסוציאציה הראשונה, המתבקשת והבלתי נמנעת, למראה להקות הזאבים, השועטים ברחבי ירושלים בציוריה של לנה זידל, היא זו האפוקליפטית: חזון סופה של ירושלים, עיר הקודש, התשובה האולטימטיבית המרה לחזון ירושלים־של־מעלה של יוחנן – ירושלים הקדושה, יורדת משמים ״נְכוֹנָה כַכַּלָּה הַמְקֻשֶּׁטֶת לְבַעְלָהּ״ (חזון יוחנן, כ"א 2). לכאן יצורף גם ההקשר הנוצרי הישיר לזאבים בחזונו של ישו, ערב צליבתו: ״כִּי יֹדֵעַ אֲנִי אַחֲרֵי צֵאתִי יָבוֹאוּ בְתוֹכֲכֶם זְאֵבִים עַזִּים אֲשֶׁר לֹא־יָחוּסוּ עַל־הָעֵדֶר״ (מעשי השליחים, כ׳ 29).
כל המקומות קדושים, קראה הציירת ב-2011 לסדרה של ציורי זאביה הירושלמיים. אלא שקדושת ירושלים נענתה בפרוזה של פסולת, זבל, גדרות חלודים, עזובה, דלות חומריה של עיר חפה מטרנסצנדנציה, ובעיקר כמעט־ריקה מאדם. ויטליות אנשים הומרה בוויטליות זאבים.
חיות רעות ברחובות ירושלים – לדימוי הזה שורשים ספרותיים, וכבר עמדו כותבים על זיקת זאביה של לנה זידל לאגדות עם, לשירת יהודה עמיחי, לספרה של קלאריסה פינקולה אסטס (רצות עם זאבים) ועוד. אפילו בלק, כלבו המשוגע והנגוע של עגנון (תמול שלשום) שהטיל מוראו על תושבי העיר – אף הוא יסתפח לקריית הספר הזאבית. אכן, מדעת ושלא מדעת, לנה זידל נכנסה ליער תרבותי עבות, מלא וגדוש בזאבים חורשי רע.
אך לא: "הזאבים שלי טובים!" מתקוממת האמנית ודוחה על הסף קריאה אפוקליפטית של ציוריה.
זאבים טובים?! האם איאות לוותר על הזאב הרע של כיפה אדומה ופטר והזאב? האם אוכל לוותר על הפרשנות השוֹאָתית בהתחשב בנטיותי הנפשיות האפוקליפטיות, שלא לומר בהתחשב בעושר המקורות המיתולוגיים בנושא הזאב? וכי יעלה על הדעת שאמנית תתמסר לאחת־עשרה שנים של ציורי זאבים מבלי ש"שֵד" נפשי־חרדתי יָזין את האובססיביות הזאת?! יתר על כן: כלום לא הייתה זו לנה זידל היא עצמה שכתבה: "הזאבים מעירים את ירושלים מתרדמתה, ומנערים את הרחובות ואת המקומות הקדושים. במקומות שבהם דרכו הזאבים – דבר לא יישאר כפי שהיה. הזאבים נושאים את האיום על תפיסות העולם המיושנות. […] הם מאיימים גם על שגרת החיים האפרורית…״ – הזאבים כאיום על העיר. ובמקום נוסף: "האם המציאות הניצבת כאן שואפת לחיבור של כל חלקיה, או שמא זהו רגע לפני החורבן?״
זאבי חוצות
חלומו של קאולה, תיעוד של תהליך הציור – סרטה של לנה זידל
וידאו: לנה זידל, דימה נוף / עריכה: לנה זידל, דימה נוף
אשת האמן
